אני שירה גבאי,
עד לפני 12 שנים, הייתי בחורה שמנמנה, מרוגזת, כזו שמאפשרת לאוכל לנהל אותה, ונמצאת בדיאטות תמידיות.
הבנתי שאני לא בנויה לתפריטים, מי יכתיב לי מה ואיך ואכול?
אני יודעת הכל!
ניסיתי כל דיאטה אפשרית.
כדורים, מחטים, ספריי, דיאטת מספר השעות, מספר הימים,
לא עבד – מצאתי את עצמי שוב חובקת את הצ’יפס בלילות, או את המאפה המלוח שיצא מהתנור. (וזה לא נגמר באחד…כן?)
יום אחרי מקזזת, סובלת מרעב, מרמור ואשמה, בעיקר.
טסתי לחו״ל,
החלטתי לקחת את עצמי לים וליהנות מהשקט.
שכבתי על החוף והבטן פשוט הסתירה לי את הים ואת האיים שמאחוריו. (פיליפינים…איך אפשר לפספס נוף כזה?)
נשברתי.
החלטתי שאני מקשיבה לגוף של ואוכלת מתי שהוא באמת צריך, אוכל מזין וכייפי.
ואז התחילו הקשיים:
“איך אני לומדת לשלוט בדחף למתוקים ומלוחים?” “איך אני ממש מנטרלת את חוש הריח שלי מהבצקים?!”
“איך אני מפסיקה לפנות לשוקולדים כשאני עייפה, כעוסה, סתם בלחץ או משועממת?”